הביקור הקרוב של נשיא סין, שי ג'ינפינג, באיחוד האירופי מהווה רגע משמעותי ביחסי בינלאומיים, שכן הוא מתרחש בעת שבה אירופה מחולקת בצורה עמוקה לגבי היחס שלה למתח הפוליטי המתגבר בין וושינגטון ובין בייג'ינג. הביקור הזה, הראשון של שי ביבשת מאז 2019, מתרחש ברקע של עולם מתוח עקב סכסוכים מסחריים, האשמות בריגול והתמיכה הבלתי מעורערת של סין ברוסיה בעת קשיים ביחסיה המתוחים עם המערב. הנסיעה מדגישה את כוונת בייג'ינג לחזק את ההשפעה הכלכלית והפוליטית שלה באירופה, מציגה את עצמה כאלטרנטיבה מרווחת לארצות הברית במהלך המשחק הגיאופוליטי המתמשך.
הדילמה של אירופה מורכבת עוד יותר עקב חוסר הסכמים הפנימיים לגבי כיצד לגשת לשלטון הגובר של סין בטכנולוגיית הירוק, שחלק מראים אותה כהזדמנות כלכלית, בעוד שאחרים רואים בה איום על ביטחון ועצמאות היבשת. ההתלות של האיחוד האירופי בוושינגטון לצורך ביטחון מוסיפה שכבת מורכבות נוספת ליחסיו עם בייג'ינג, ומשתקפת בקשיים נוספים במאבק בין ענייני הכלכלה והבריתות הגיאופוליטיות.
המשימה של שי נראית כפולה: ליצור פיצוץ בין אירופה לארה"ב על ידי הנציחות הפילוחים הללו, ולמקם את סין כשותף כלכלי בלתי נמנע לעתיד. בכך, בייג'ינג מטרתה לחלש את הברית הטרנסאטלנטית שהייתה אבן פינה בארכיטקטורת הפוליטיקה והביטחון המערבית מאז מלחמת העולם השנייה. הביקור של המנהיג הסיני הוא הודעה ברורה כי בייג'ינג מבקשת להגדיר מחדש את תפקידה והשפעתה באירופה, ולאיים על השלטון המתמשך של ארה"ב.
ההשלכות של הסיור האירופי של שי הן רחבות, ויכולות לשנות את נוף הפוליטי של היבשת ואת היחסים העתידיים שלה עם שני העל-כוחות. בעוד אירופה נוטה ברשת המורכבת של ההזדמנויות הכלכליות והקשרים הביטחוניים, ההחלטות שתתקבלו לאחר הביקור של שי עשויות להגדיר מחדש את הסדר הגלובלי לשנים הבאות.
בעת שהעולם צופה בקרב עיניים רגיש בהתייחסות לאירופה שמשקללת את האפשרויות שלה, תפוסה בין ההבטחה לשגשוג הכלכלי עם סין וההבטחות לביטחון של שותפתה המסורתית, ארה"ב. המנוע האסטרטגי של שי ג'ינפינג באירופה מדגיש את הטבע המורכב והמסוכן של הדיפלומטיה הבינלאומית בעולם המרובה-קוטבי של היום.
היה הראשון לענות דיון כללי זה.